פרויקט אגירה שאובה

פרויקט מסוג BOO למימון, הקמה ותפעול של תחנת כוח הידרואלקטרית בשיטת אגירה שאובה ובאמצעותה ייאגר פוטנציאל לייצור חשמל בשעות "שיא ביקוש" ע"י שאיבת מים בשעות של "עודף ייצור" למאגרים שיוקמו בשטחים חקלאיים. שיטה זו הנה היעילה ביותר לאגירת חשמל בקנה מידה גדול ומשמשת כלי חשוב לניהול ושליטה על מערכת החשמל וייעול פעילותה. הפרויקט ממוקם בדרום הר גלבוע.

בישראל פועלות תחנות כוח רבות המופעלות ע"י פחם וגז ולצידן תחנות המייצרות חשמל ירוק, המיוצר בכוח הטבע. כמות חשמל רבה איננה מנוצלת, ולמעשה נזרקת, בגלל חוסר היכולת לאגור חשמל. שיטת האגירה השאובה הינה הדרך היעילה ביותר לאגירת אנרגיה. אגירה שאובה עושה שימוש בעודפי הייצור המבוזבז, כדי להעלות מים מבריכה תחתונה, לבריכה עליונה. אותם המים יומרו שוב לחשמל בעת ירידתם מטה בשעת הצורך.

פרויקט אגירה שאובה בגלבוע הוקם ע"י שותפות מיוחדת של אלקטרה בניה, אלקטרה אנרגיה (לשעבר אלקו התק"ש), וסולל בונה, ויתופעל ע"י חברת אלסטום. הפרויקט מוקם בתוך כ- 5 שנים, ועלותו כ- 2 מיליארד שקלים.

חלקה של אלקטרה אנרגיה במיזם האגירה השאובה, הוא 25% ב- EPC, ומתוך העבודות האלקטרו- מכאניות, החברה מבצעת בעצמה כקבלן-משנה בין 10% ל- 20% שיהוו בסופו של דבר כ-200 מיליון שקל של עבודות.

יוחנן אור, מנכ"ל אלקטרה זכיינות  מסביר: "פרויקט אגירה שאובה משתלב בתפיסת העולם של 'מעגל החיים של אלקטרה'. אנחנו יוזמים ומארגנים מימון לביצוע פרויקטים על ידי חברות קבוצת אלקטרה. במקרה של אגירה שאובה, בתום תקופת רישיון הייצור שניתן ל-20 שנה המתקן נשאר ברשותנו, ואנחנו למעשה מחזיקים ביד נכס שממשיכים להפעיל אותו על פי הסכמים שייחתמו באותו מועד".

הפרויקט מבוסס על שני מאגרי מים. מאגר עליון ליד קיבוץ מעלה גלבוע, ומאגר תחתון ליד קיבוץ רשפים. המאגרים הם בנפח של 2.7 מיליון קוב מים. ביניהם, בתוך ההר, מערכת מנהרות אחת לוגיסטית והשנייה היא מנהרת מים (צינור) שמקשרת בין שני המאגרים.

המים שנמצאים על ההר יוזרמו דרך מנהרה אנכית באורך של קרוב ל-500 מטר, בעוצמה רבה לטורבינות, שנמצאות בתוך אולם ענק בגובה של 40 מטר. כל טורבינה יכולה ליצר 150 מגה וואט. הטורבינות ייצרו את החשמל, והמים ממשיכים לזרום וממלאים את המאגר התחתון. כאשר יש עודף חשמל ברשת, מסובבים את הטורבינה בכיוון ההפוך והיא הופכת למשאבה המעלה את המים חזרה למאגר העליון. תחנת הכוח בגלבוע משמשת כלי חשוב לניהול ושליטה על מערכת החשמל בעת הצורך.

היתרון הגדול של תחנת כוח הפועלת על פי אגירה שאובה הוא מהירות התגובה. ניתן בתוך 90 שניות להוסיף לרשת החשמל 300 מגה וואט, ובצורה זאת מתגברים על פיקים בביקוש, ועל הצורך של חברת החשמל להחזיק עתודה סובבת בתוך המערכות שלה, וכמו כן מאפשרת להשתמש ולאגור עודפי חשמל ברשת שנוצרו ע"י הרוח או השמש. כמות המים מספיקה לייצור חשמל למשך 10 שעות, ושאיבת המים חזרה למאגר העליון תארך כ-13 שעות במהלך הלילה, ובעלויות נמוכות.

מנהרות הפרויקט נחלקות למספר סוגים - מנהרות המים - LP , או לחץ נמוך ו-HP – או לחץ גבוה שבהם זורמים המים בשני הכיוונים אל אולם הייצור / שאיבה. המנהרה חצובה בירידה, והמים יורדים בגרביטציה לאזור הנמוך. לאחר כריית המנהרה מייצרים בתוכה צינור מפלדה מצופה בבטון (Still Lining) או בטון (Concrete Lining), צינור בטון עם עובי דופן של 50 ס"מ וקוטר פנימי של 4 מטר, דרכם המים יזרמו. מנהרות נוספות הן המנהרות הלוגיסטיות, המשמשות לתפעול השוטף של הפרויקט.

בנוסף למנהרות, נחצבים בהר הפירים האנכיים. הוקם פיר אנכי בגובה של 500 מטר, ממנו נופלים המים מהמאגר העליון אל מנהרות המים התחתונות. פיר נוסף, שלמעשה נמצא כולו, על שני קצוותיו, מתחת לאדמה, פיר בגובה של כמעט 100 מטר וקוטר של 12 מטר. סה"כ אורך המנהרות והפירים שנבנו בפרויקט אגירה שאובה הוא כ- 6 ק"מ.

אתגר נוסף בבניה הוא כריית ובניית אולם הייצור, בגודל של 25 וחצי מטר, רוחב 50 מטר וגובה 30 מטר. באולם הזה יעמוד עגורן גדול שיעלה ויוריד את הציוד המיועד להתקנה באולם.

תחנת הכוח ידידותית לסביבה. שיטת הביצוע משמרת את תוואי השטח הקיים, בדגש על שמורת הטבע הסמוכה לפרויקט. כמו כן, ישוקמו נופי מדרונות המאגרים ושטחי ההתארגנות.

ניר גבעתי, סמנכ"ל כספים, אלקטרה בניה:" אני חושב שכל חברה יזמית וקבלנית בתחומים האלה של תשתיות, תשמח מאוד, להיות מעורבת בביצוע פרויקטים כאלה. זה מספק לנו ניסיון רב, מצריך כושר לימוד רב, ובסה"כ להיות שותף למשהו חדשני. אני חושב שזה כבוד גדול, ואם אפשר גם להרוויח מזה כסף, זה מצוין."

מסכם חיים ברק, מנכ"ל אגירה שאובה, "הפרויקט מבוצע ומנוהל ע"י צוות איכותי של אנשים. ניהול ובקרה של אלקטרה בניה, אלקטרה אנרגיה, וסולל בונה, ובהרכב הזה אין לי ספק שאנחנו נביא את הפרויקט לסיומו ובהצלחה."